מה לא להגיד בפתיחת הפרזנטציה

1. אני מאוד עייף/לא מוכן/מתרגש

לא ברור למה אבל רוב המציגים המתחילים, פותחים את הפרזנטציות שלהם עם תירוץ כלשהו. "הם הזמינו אותי רק אתמול ולכן לא היה לי הרב

ה זמן להתכונן", "לא ישנתי חצי לילה ואני עדיין מאוד עייפה" או הסבר אחר שהקהל לא ממש רוצה לשמוע. אנחנו, הקהל, רוצים שתתנו לנו את הכי טוב שיש לכם. כי אם לא, יש לנו מיליון דברים אחרים לעשות. אז אל תתנו לנו תירוצים והסברים למה אתם לא הכי טובים.


2. "שומעים אותי?"

הרבה אנשים מתחילים לדבר כך: הם מקישים על המיקרופון שלוש פעמים ושואלים: "שומעים אותי גם מאחור?" ואז משמיעים אנחת רווחה: "יופי, אז אפשר להתחיל". אתם חייבים לוודא שכל המכשירים פועלים לפני שאנשים נכנסים לאולם לשמוע אתכם. תמיד תניחו שהכל עובד כראוי עד שיוכח אחרת. ואם משהו לא עובד, בקשו לתקן או תקנו בעצמכם ברוגע ובלי פניקה.

3. "אתם יכולים לקרוא/לראות את זה?"

זו אחותה של השאלה בסעיף הקודם. כלל אצבע הוא שהאותיות בשקפים צריכות להיות גדולות. ככל שהאולם גדול יותר כך גם האותיות צריכות להיות גדולות יותר. רוצים ללכת על בטוח? כתבו אותיות בגודל 80. תוצאה חיוביות נוספת היא שלא תוכלו לכתוב טקסט רב על השקף. זה טוב, כי אנשים באו לשמוע אתכם מציגים ולא לקרוא את ההרצאה שלכם בעצמם.

4. "אין צורך לכתוב משהו או לצלם, אני אשלח לכם את המצגת אחר כך."

נחמד יהיה אם תוכלו לשלוח לאנשים את המצגת שלכם מאוחר יותר. אבל אם זאת מצגת טובה, הרי לא תכלול יותר מדי מילים (ראה סעיף קודם). כך יוצא שלא יעזור לקהל גם אם תשלחו לו את המצגת. עבור אנשים רבים כתיבה היא דרך להבין ולזכור דברים את מה שאתם אומרים. אם אתם מדברים מול אנשים מבוגרים, תנו להם לנהל את עצמם במהלך הפרזנטציה

5. "אפתח עם בדיחה:...."

משום מה הרבה אתרים ממליצים לפתוח פרזנטציה עם בדיחה. לא טוב. קודם כל, קשה לספר בדיחות מול אנשים. זהו עסק לסטנדאפיסטים מקצועיים. אנשים רגילים בדרך כלל לא מצליחים להצחיק את הקהל ומכשילים את עצמם. שיקול נוסף חשוב לא פחות: בדיחות הן עניין של טעם אישי, אתם לא יכולים לסמוך על כך שמה שנראה לכם כבדיחה שנונה, יצחיק גם את הקהל. אין דבר יותר עצוב מבדיחה כושלת, אז אל תסכנו את עצמכם בתחילת הפרזנטציה.

6. "שלום, קוראים לי..., אני עובד ב..., יש לי תואר ב..."

כן, גם הצגה עצמית רגילה, שרבים פותחים אתה היא לא טובה. למה? כי אנחנו, הקהל, מתעניינים קודם כל... נכון, בעצמנו. לכן, התחלה צריכה קודם לתפוס את תשומת לב הקהל שלנו, ורק לאחר מכן ירצה לדעת מי זה האדם המעניין שעומד מולו. אז מה, המציג לא צריך להציג את עצמו בכלל? צריך, אבל לא בהתחלה. קודם תעניינו את הקהל בנושא שעליו באתם לדבר ואז תציגו את עצמכם. מסקנה: תבואו מוכנים, תהיו עצמכם ותהיו מקצועיים. הקהל יודה לכם על הכנה טובה, הצגה ברורה וניצול זמן אפקטיבי. אל תבזבזו אף דקה על שום דבר מיותר. עדיף קצר וטוב מאשר ארוך ומרוח.


С любыми вопросами, прошу сюда:

+972-50-597-6343  taniabrosh@gmail.com

© 2020 by Tanya Brosh